מדריך החייאת BLS

עופר אהרונוב

סכימת פעולות החייאה

סכימת החייאה

טבלת סדר פעולות בהחייאה

הפעולה תוצאות בדיקה חיובית / דגשים
בטיחות - Safety יש להקפיד על בטיחות המטפל והסביבה.
בדיקת הכרה:
V: קריאה למטופל
P: צביטה בשרירי הטרפז. בתינוק בכף הרגל.		 אם יש תגובה לקול ו\או לכאב אבל אין הכרה מלאה, המטופל כרגע מעורפל הכרה.
אין החייאה
בודקים נשימה ומחפשים סיבות להכרה מעורפלת.
בדיקת נשימה. אם נושם = יש דופק.
אין החייאה.
יש לשים לב שלא מדובר בנשימות אנגוליות.
יש לבצע סיוע נשימתי אם יש צורך.
דיווח למוקד מד"א (101) הזמנת אט"ן.
בדיקת דופק מרכזי
(קארוטיד במבוגר וילד, ברכיאלי בתינוקות).		 אם יש דופק יש לבצע הנשמה מסייעת.
מבוגר: הנשמה כל 5-6 שניות.
ילד: הנשמה כל 4-5 שניות.
תינוק הנשמה כל 3-4 שניות.
שלב C: תחילת עיסויי חזה
חיבור דפיברילטור ופעולה ע"פ הנחיותיו.		 מיקום: מרכז בית החזה.
עומק: במבוגר 5-6 ס"מ, בילדים 4-5 ס"מ, בתינוקות 3-4 ס"מ.
קצב: 100-120 עיסויים בדקה (להפעיל מטרונום).
החלפה בין המעסים לאחר כל 2 דקות.
הקפדה על חזרה מלאה של בית החזה בין עיסוי לעיסוי.
אין להישען על בית החזה בין עיסוי לעיסוי. יש הימנע מהפרעות מיותרות לביצוע עיסויים.
שלב A: פתיחת נתיב אוויר
סילוק הפרשות.		 פתיחת נתיב בשיטת מצח סנטר (בטראומה דחיקת לסת).
ניקוי הפרשות והחדרת A.W.
שלב B: הנשמות
2 הנשמות.		 חיבור האמבו לחמצן, הקפדה על הצמדה נכונה של האמבו לפניו של המטופל.
סבבי עיסויים והנשמות
עד הגעה של צוות מתקדם או עד שהמטופל מראה סימני חיים. (תזוזה, נשימה)
בדיקת דופק תתבצע רק בהופעת סימני חיים!		 יחס הנשמות ועיסויים:
במבוגר: 30:2
ילד\תינוק: צוות מטפלים 15:2 מטפל יחיד 30:2
יילודים 3:1
בתזמון של הדפיברילטור, כל 2 דקות מחליפים את המעסה.
סכימת החייאה

מבוא והגדרות יסוד

דום לב פתאומי מהווה גורם עיקרי למוות בעולם המערבי.
הרקע השכיח ביותר הינו מחלות לב וכלי דם.

מוות קליני: אין דופק, אין נשימה – מצב הפיך.
מוות מוחי: אין דופק, אין נשימה – מצב בלתי הפיך.
הזמן בין מוות קליני למוות מוחי הוא קריטי: 4-6 דקות בלבד.

מטרת ההחייאה הוא לספק חמצן למוח ולמנוע את המוות המוחי.
החייאה מוקדמת תשפר את סיכויי ההישרדות ואת ההחלמה הנוירולוגית של המטופל.

יילוד: מהלידה ועד 28 יום.
תינוק: מגיל 28 יום עד שנה.
ילד: מגיל שנה עד הופעת סימני בגרות.
מבוגר: מהופעת סימני בגרות.

הגדרות גיל בהחייאה

שרשרת ההישרדות

שרשרת ההישרדות
  1. זיהוי מוקדם וקריאה לעזרה.
  2. החייאה בסיסית מוקדמת (עיסויים).
  3. מתן שוק חשמלי בהקדם.
  4. החייאה מתקדמת (ALS).
  5. טיפול לאחר החייאה ופינוי.

בטיחות והתרשמות מהירה

הקפדה על בטיחות!

בטרם מתן כל טיפול רפואי מכל סוג שהוא, יש לוודא את בטיחותו האישית של המטפל, של הצוות ושל המטופל. יש לפעול לנטרול סיכונים בזירת האירוע ולהרחיק את המטופל מגורמים מסכנים. במידת הצורך יש להזעיק כוחות נוספים.

שלבי ההתרשמות:

  • בדיקת הכרה: מילולית, ופיזית (צביטת המטופל בשרירי הטרפז).
  • בדיקת נשימה: יש להסיר בגדים מבית החזה של המטופל ולהביט על בית החזה. אם המטופל נושם יש להטות אותו לצד ולשמור על נתיב האוויר (תנוחת החלמה).

    • אם המטופל נושם, יש להעבירו לתנוחת החלמה לשמירה על נתיב אוויר פתוח:

    תנוחת החלמה
  • בדיקת דופק: בעורק הקרוטיד (עד 10 שניות). אם המטפל אינו בטוח באם קיים דופק או לא, יש להתייחס אל המטופל כאל מטופל ללא דופק.
  • הזעקת עזרה: יש להזעיק עזרה מייד כאשר מזוהה דום לב. להתקשר למוקד מד"א במספר 101.

עיסויי חזה - C – Compressions

יש לבצע עיסויים חזק ומהר! במיקום של מרכז בית החזה.

  • קצב: 100-120 עיסויים בדקה (להפעיל מטרונום).
  • עומק: במבוגרים 5-6 ס"מ, בילדים 4-5 ס"מ, בתינוקות 3-4 ס"מ.
  • יש להקפיד על חזרה מלאה של בית החזה בין עיסוי לעיסוי, ואין להישען עליו.
  • החלפה בין המעסים לאחר כל 2 דקות.
  • אין להפסיק את העיסויים למעט בהחלפת המעסה, ו\או כאשר הדפיברילטור מורה על כך.

הדגשים:

  • בילדים: יש לעסות באמצעות יד אחת או שתי ידיים (עפ"י גודל הילד) ובעומק של לפחות 5 ס"מ מעמק בית החזה.
  • בתינוקות: יש לעסות באמצעות שני אגודלים או באמצעות שתי אצבעות ובעומק של לפחות 4 ס"מ מעמק בית החזה.
  • בילדים ותינוקות: מבצעים עיסוי חזה כאשר הדופק נמוך מ-60 בדקה.
  • בילדים ותינוקות: כאשר מדובר בזוג מטפלים יש לבצע עיסויים בקצב של 15:2, כאשר מדובר במטפל יחיד יש לבצע עיסויים בקצב של 30:2.

    • יילודים:

  • סדר ההחייאה הוא A-B-C.
  • יחס העיסויים - הנשמות הים 3:1 גם למטפל יחיד וגם לזוג מטפלים.
  • קצב העיסויים הם 90 עיסויים בשילוב עם 30 הנשמות (120 אירועים בדקה).

    • דפיברילטור - Defibrillator

    מכשיר המחזיר קצב לב לפעולה סדירה על ידי מתן שוק חשמלי ללב, המשתק רגעית את פעולת הלב ומאפשר לו לחזור לפעום בצורה סדירה.

    • יש לחבר את המכשיר בהקדם ולפעול בהתאם להנחיותיו.
    • אם יש המלצה לשוק - מרחיקים מטפלים, נותנים שוק, וחוזרים מיד לעיסויים.
    • אם אין המלצה לשוק - חוזרים מיד לעיסויים.
    • בכל דקה בה המטופל בפרפור חדרים (VF) ולא מקבל שוק חשמלי, סיכויי ההישרדות פוחתים ב- 10%-7%.
    • בילדים קטנים ובתינוקות יש להניח מדבקה אחת בקדמת בית החזה ומדבקה שנייה על גבו של המטופל ולפעול בהתאם להנחיותיו של הדפיברילטור.

    נתיב אוויר A - Airway

    יש לפתוח את הפה ולסלק הפרשות אם ישנן (עד 10 שניות).
    כאשר אין חשד לטראומה, יש לפתוח נתיב אוויר בשיטת "מצח סנטר" (Head Tilt- Chin Lift).
    בחשד לטראומה יש לפתוח נתיב אוויר בשיטת "דחיקת לסת" (Jaw Thrust).

    מצח סנטר דחיקת לסת

    הנשמה - B - Breathing

  • יש לספק 2 הנשמות באמצעות מפוח להנשמה עד להתרוממות בית החזה, בזמן שלא יעלה על שנייה אחת.
  • יש להימנע מהנשמת יתר. אנשי צוות מד"א לא יבצעו הנשמה מפה לפה.
  • במידה וההנשמה אינה יעילה: יש לשפר את אטימת המסכה, קיבוע הראש לאחור, ונפח ההנשמה.

    • מנתב אוויר (Airway)

    אמצעי פלסטי המסייע לנתב את האוויר לחלל הלוע במטופלים עם סכנה לנתיב האוויר. אין להשתמש במטופלים בהכרה עם רפלקס שיעול/הקאה. מנתב אוויר גדול או קטן מידי חוסם את נתיב האוויר ומהווה סכנה.

    מנתבי אוויר

    מפוח להנשמה (אמבו)

  • הנשמה במפוח היא מיומנות בסיסית בניהול דרכי אוויר של מטופל.
  • מפוח להנשמה הקיים במד"א הינו בנפח ממוצע של 1000cc.
  • ישנם שלושה גדלים של מסכות: 5 , 2 , 0.
  • יש להחדיר מנתב אוויר (AW) השימוש במפוח להנשמה.
  • חובה להשתמש במסנן ויראלי בכל שימוש במפוח להנשמה.
  • נפח ההנשמה הינו עד להתרוממות בית החזה של המטופל.

  • לתינוקות יש מפוח קטן יותר (250cc – 350cc).
  • לתינוקות גודל המסכה להנשמה הוא 0.
  • קיים שסתום לפריקת לחץ על מנת למנוע הנשמה בלחץ חיובי מדיי.
  • נפח ההנשמה הוא עד לעליית בית החזה של התינוק.
    • מפוח הנשמה

    טכניקת ההנמשה המומלצת היא C&E להצמדה מקסימלית של המסכה:

    טכניקת CE

    מערכת חמצן

    חישוב לכמה זמן המיכל חמצן יספיק

    ווסת חמצן מד לחץ חמצן

    וידוא תקינות המיכל (בדיקה הידרוסטטית כל 5 שנים) ושימוש באחוז החמצן המתאים לפי האמצעי (קנולה או מסכה).

    סיבוכים בהחייאה:

  • אי כניסת אוויר לבית החזה: שיפור הטיית הראש, ובמידה ולא עוזר בדיקה האם קיים גוף זר.
  • שבירה\פריקה של צלע: מיקום הידיים מחדש והמשך עיסויים.
  • הקאות מרובות ואספירציה: ניקיון הפה הכנסת ה-AW מחדש והמשך עיסויים והנשמות.

    • סיבות לאי ביצוע החייאה:

  • אובדן צלם אנוש או ניתוק הראש.
  • צפידת מוות (קישיון שרירים).
  • ריקבון מפושט.
  • כתמי מוות מפושטים.
  • חזרה של דופק ספונטני.
  • קביעת מוות ע"י רופא\הכרזה על מוות ע"י פראמדיק.

    • סקשיין:

  • שאיבת הפרשות הינה מרכיב חיוני בניהול דרכי אוויר של מטופלים.
  • המכשיר משמש לשאיבת הפרשות נוזליות בלבד: דם, קיא, ריר.
  • זמן העצירת עיסויים לצורך השאיבה לא יעלה על 10 שניות.
  • אין לדחוף את הקטטר אל מעבר לחלל הפה הנראה לעין.
  • ישנם 4 סוגי קטטרים:
  • ישנם 4 סוגי קטטרים: מספר 18 (אדום) למבוגרים, מספר 8 (כחול) לילדים, מספר 6 (ירוק) לילדים.