טיפול בפגיעות בטן
- ביצוע סכמת P.H.T.L.S וטיפול לפי הממצאים בשלבים השונים
- חמצן בריכוז גבוה
- קיבוע ללוח גב
- פינוי מהיר לביה"ח
- עירוי נוזלים יוחדר בדרך לביה"ח ולא יעכב פינוי!
- הדגשים:
- הגורם העיקרי למוות בשעות הראשונות לאחר פגיעת בטן הינו – דימום!!!
- פגיעות מזוהמות או בכליות עשויות לגרום למוות מאוחר יותר
- היעדר סימנים אינו שולל פגיעת בטן! לכן – כל פצוע עם חשד לפגיעת בטן נפנה במהירות לבית חולים
- כל פגיעת בטן נחשוד לפגיעת חזה וכל פגיעת חזה נחשוד לפגיעת בטן
- הבטן עשויה להכיל מעל ליטר של דם ללא נפיחות ניכרת
- בנפגע מחוסר הכרה יש בעיה לזהות פגיעת בטן עקב תקשורת לקויה עם הנפגע ולכן יש להתבסס על מכניזם הפגיעה, סיפור המקרה וסימנים ספציפיים
- אין לתת לפצוע לשתות או לאכול...
- גוף זר תקוע – אין להזיזו או לשלוף את הגוף הזר בשום אופן (גוף זר יישלף רק בחדר ניתוח)
- יציאה של איברי הבטן מחלל הבטן (Evisceration), בעיקר יציאה של מעי דק, יש לעטוף את האיברים עם פד גזה סטרילי ולדאוג להרטבה קבועה עם נוזל סטרילי (סייליין)
הדגש העיקרי: כל פגיעת בטן תחשב מדממת מזהמת וכפגיעה בעמוד שידרה !!!
גבולות הבטן
- עליון – סרעפת (צלע 6)
- תחתון – עצמות האגן
- אחורי – עמוד שדרה (חוליות 5-12)
- קידמי – שרירי הבטן
מערכות חשובות בחלל הבטן:
- מערכת הדם
- מערכת העיכול
- מערכת השתן
- מערכת הרבייה
רבעי הבטן:
- ימני עליון – RUQ – Right Upper Quadrant
- ימני תחתון – RLQ – Right Lower Quadrant
- שמאלי עליון – LUQ – Left Upper Quadrant
- שמאלי תחתון – LLQ – Left Lower Quadrant
כלי הדם בבטן
- אבי-העורקים הבטני: עובר בקדמת עמוד השדרה ומספק דם לאברי הבטן. בסופו (קו הטבור) מתפצל לעורקי הירך.
- הווריד הנבוב התחתון: מחזיר דם מאברי הבטן והגפיים התחתונות ללב.
- תפקידי מערכת הדם בחלל הבטן:
- אספקת דם לרגליים ולאיברי הבטן
- איסוף חומרי המזון הנספגים ממערכת העיכול
- מערכת של סינון וניקוי הדם
- בבטן יכול להצטבר 2 ליטר דם ללא שנראה.
- אדם עם סימני הלם וללא סימני פגיעה חיצוניים נחשוד מיד לפגיעת בטן ודימום תוך בטני.
- פצוע בטן שלא מקפל את רגליו נחשוד בפגיעת עמוד שידרה (עמ"ש).
סימנים לפגיעת בטן
- סיפור מקרה
- תנוחה (רגליים מכופפות לכיוון בית החזה – גירוי צפקי)
- סימני הלם (שלא ידוע הגורם להם)
- סימני מצוקה נשימתית
- שפשופים או המטומות ע"פ הבטן
- כאבים בבטן ובטן רגישה למגע
- סימנים ספציפיים לפגיעה באיברים מסוימים (שתן דמי, הקאות דמיות, דימום רקטלי ועוד)
פגיעת בטן יכולה להיגרם עקב:
- פגיעה ישירה קהה / חודרת
- שברים באגן / צלעות תחתונות
- פגיעות הדף / תאוצה / האטה
פציעות חודרות
קלות יותר לאיתור ואבחון אך תמיד יש לחשוד בפגיעות פנימיות אשר אינן גלויות לעין ולפנות בדחיפות לביה"ח:
- דורשות טיפול ניתוחי ב-33-85% מהמקרים
- פגיעה במעי הדק היא השכיחה ביותר
- דלף של תוכן קיבתי/מעי – פריטוניטיס
- באם יש גוף זר – אין לנסות ולהוציאו
- יציאה – Evisceration של רקמה בטנית
- דימום ניכר מכלי דם גדולים
במקרה של פגיעה קהה
- חבלה ישירה מגלגל ההגה או כידון אופנוע/אופניים עלולה לגרום לפגיעת מעיכה לאברי הבטן. כוחות אלו עלולים לעוות אברים מוצקים וחלולים ולגרום לקרעים.
- פגיעות מסוג האטה מהירה (דצלרציה) - נוצרים קרעים באזורי העיגון בעקבות תנועה של אברי הבטן.
- במקרה של פגיעה קהה בעוצמה גבוהה, יש עלייה חדה בלחץ התוך בטני שעלול לגרום קרע בסרעפת ומעבר של חלק מאיברי הבטן לחלל בית החזה, והופעה של קשיי נשימה.
- "סחיטת" אבי העורקים הבטני וחזרה של דם בעוצמה גבוהה לכיוון הלב (עלול לגרום למפרצת באבי העורקים או לקריעה של המסתם האורטלי).
- פגיעה בכבד היא השכיחה ביותר.
חלוקה גסה של איברי הבטן
- איברים חלולים: איברי מערכת העיכול. בעת פגיעה בהם התוכן המזוהם יישפך לחלל הבטן ויגרום לזיהום חמור.
- איברים מוצקים: איברים מלאים בדם. עלולים לגרום לדימום מאסיבי אשר יכניס את הנפגע לשוק היפוולמי.
אנטומיה ואיברים פנימיים
קרום הצפק (Peritoneum)
- קרום נסיובי דק ושקוף העוטף את דפנות חלל הבטן ואת חלקם הגדול של האיברים.
- מורכב משתי שכבות: הצפק הדופני (Parietale) והצפק הקרבי (Viscerale). ביניהם נוזל מסכך.
- קרום מלא בעצבי תחושה.
- חלק מאיברי הבטן עטופים בו (קיבה, כבד, מעי בחלקו, טחול). איברים מחוץ לקרום: כליות, שלפוחית שתן, איברי מין, אורטה בטנית, וריד נבוב.
הכבד (Liver)
- איבר חיוני ביותר, תופס שני שליש מהבטן העליונה (מוגן ע"י צלעות 5-10).
- תפקידיו: "בנק דם", מסנן דם, פירוק רעלים ותרופות, ויסות חומרי קרישה, מחסן גלוקוז (גליקוגן), מטבוליזם וייצור מיצי מרה.
כיס המרה (Gallbladder)
- מאגר נוזל המרה אשר מיוצר בכבד.
- תפקיד מיצי המרה הוא לפרק שומנים, קפאין וכלורופיל ולסייע בסתירת החומציות שמגיעה מהקיבה אל המעי.
טחול (Spleen)
- חלק ממערכת הלימפה, מסנן דם מזיהומים ומסלק תאי דם אדומים "זקנים".
- ממוקם בחלק העליון השמאלי, מוגן ע"י הצלעות. מורכב מרקמה ספוגית מלאת דם (מוך אדום ומוך לבן).
לבלב (Pancreas)
- בלוטה הנמצאת מאחורי הקיבה.
- פעילות אקסוקרינית: ייצור מיצי לבלב ואנזימים (עמילאז, טריפסין ועוד) לעיכול חלבונים, פחמימות ושומנים.
- פעילות אנדוקרינית (איי לנגרהנס): ייצור הורמונים כמו אינסולין וגלוקגון לוויסות רמות הגלוקוז בדם.
מערכת השתן והכליות
כליות (Kidney)
- זוג איברים הממוקמים מאחורי חלל הבטן משני צדדי עמוד השדרה.
- תפקידם לסנן את הדם, להפריש רעלים ונוזלים, ולווסת חומציות ואלקטרוליטים בגוף.
שופכנים (Ureters)
- צינורות המנקזים שתן מהכליות אל שלפוחית השתן באמצעות התכווצויות גליות (פריסטלסיס).
שלפוחית השתן (Urinary Bladder)
- איבר שרירי דמוי שק האוגר את השתן. יכול להכיל עד חצי ליטר אצל אדם בוגר.
שופכה (Urethra)
- צינור שרירי המוביל את השתן משלפוחית השתן אל מחוץ לגוף (אצל גברים מובילה גם את נוזל הזרע).
מערכת הרבייה
איברי המין הנשיים
- רחם: איבר שרירי בו מתפתח העובר.
- שחלות: בלוטות המייצרות את תאי הביצה והורמוני המין (אסטרוגן ופרוגסטרון).
- חצוצרות: צינורות המעבירים את הביציות לרחם, ובהן מתקיימת לרוב ההפריה.
- נרתיק: צינור שרירי המכיל ריר חומצתי כמנגנון הגנה.
איברי המין הגבריים
- פין: איבר חיצוני המכיל את השופכה.
- אשכים: בלוטות בהן נוצרים תאי הזרע והורמון הטסטוסטרון.
- שק אשכים: שומר על טמפרטורה מדויקת הנחוצה להתפתחות תאי זרע (35 מעלות).
- בלוטת הערמונית.
